נתחיל היום עם הפוסט הראשון בסדרת פוסטים על משכנתא הפוכה והנוגע לגיל השלישי ולאחר הפרישה לגמלאות.
מתברר שיש מצב כלכלי די נפוץ בישראל, שיש לו אפילו שם מקצועי : "עשירים בנכסים, עניים במזומן" .
תחשבו על ההורים של כולנו, או עלינו בעתיד : אנשים בני 65 או 70, שעבדו קשה כל החיים, שילמו משכנתא במשך 30 שנה, והיום יש בבעלותם נכס ששווה כמה מיליונים. הבעיה ? הקצבה החודשית או הפנסיה שלהם (ולעיתים גם את זה אין) לא תמיד מספיקה כדי לחיות ברווחה, לטייל, לממן טיפול רפואי (יקר), או אפילו פשוט לעזור לילדים ולנכדים שחנק המשכנתאות הנוכחי קורע אותם.
נוצר מצב אבסורדי : האנשים האלו יושבים על "הר של כסף" – אבל הכסף הזה נעול בתוך הקירות של הבית שלהם. הם לא רוצים למכור את הבית, כי זה הבית בו גידלו את משפחתם, שם הזיכרונות, ושם גם הנוחות היומיומית שלהם.
בדיוק בשביל המצב הזה המציאו את ה"משכנתא ההפוכה".
אז מה זה בעצם ?
אם במשכנתא רגילה אנחנו מביאים כסף מהבית ומשלמים לבנק מדי חודש כדי שהנכס יהיה בסוף שלנו – במשכנתא הפוכה (הנקראת לעיתים "משכנתא לגיל הזהב") המנגנון עובד בערך הפוך מזה : הגוף המממן נותן לנו כסף במזומן, על חשבון הערך של הבית הנוכחי שלנו.
את הכסף אפשר לקבל כסכום חד-פעמי גדול, או כקצבה חודשית קבועה שמשפרת את איכות החיים.
מה הקאטץ' ? (או : איפה התשלום החודשי ?)
כאן נמצא השוני המרכזי והכי דרמטי : אין החזר חודשי שוטף. בעלי הדירה לא צריכים לשלם שום דבר מדי חודש לגוף המממן. הם ממשיכים לגור בבית שלהם, הוא נשאר בבעלותם המלאה, והם יכולים לחיות בו עד מאה ועשרים.
אז מתי מחזירים את ההלוואה ? רק ב"אירוע סיום" – לרוב לאחר שהלווים הולכים לעולמם או עוברים לצמיתות לבית אבות. בשלב זה, הדירה נמכרת, החוב שנצבר מוחזר לגוף המממן, והיתרה (העודף מהמכירה) עוברת ישירות ליורשים.
משכנתא הפוכה היא כלי פיננסי עוצמתי, אבל כמו כל כלי כזה – יש לו מחיר, השלכות על הילדים, ואותיות קטנות שחובה להכיר לפני שרצים לחתום.
בפוסט הבא בסדרה נרד לפרטים : איך זה עובד בפועל, מי בכלל זכאי לקבל את זה, וכמה כסף באמת אפשר להוציא מהקירות ? שווה לעקוב.